המחאה נגד פעולות הקואליציה מתרחבת לנושאים רבים מידי ובכך היא תפגע אנושות בעוצמתה של המחאה המקורית והחשובה ביותר נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה.

המחאה נגד הרפורמה המשפטית זכתה לתמיכת רבים מהישראלים בעיקר בגלל שבמקור היא יצאה נגד דבר אחד – ניסיון הרפורמה לפגוע בדמוקרטיה הישראלית ובשלטון החוק (להלן ביחד "דמוקרטיה"). רבים מהישראלים מאמינים בחשיבות הרבה של הדמוקרטיה ולכן יכולים היו להזדהות עם המחאה נגד ניסיון הרפורמה לפגוע  בה. כתוצאה מכך התמיכה במחאה הייתה רחבת היקף ובאופן משמעותי גם חוצת "מחנות" – למשל, גם רבים מאוד בימין ובציבור הדתי תמכו בה.

רבים מהישראלים מאמינים בחשיבות הרבה של הדמוקרטיה ולכן הזדהו עם המחאה נגד ניסיון הרפורמה לפגוע בה. כתוצאה מכך התמיכה במחאה הייתה רחבת היקף, ובאופן משמעותי גם חוצת "מחנות"

עם חלוף הזמן, נחשפו מטרות נוספות שהקואליציה מקדמת (כגון פגיעה בזכויות נשים, להט"ב, מיעוטים ומבקשי מקלט), או שהקואליציה החלה מיישמת צעדים שהיו ככלל צפויים כגון פעולות נגד ערבים/פלסטינים, או לתמיכה במגזר החרדי – חוקי הגיוס והרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, או כל מה שקשור לאי-שוויון בנטל הגיוס ובנטל הכלכלי (להלן הכל ביחד "נושאים אחרים").

רבים מהמוחים נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה תומכים גם במאבק נגד פעולות הקואליציה בנושאים האחרים שלעיל או בחלקם. לפיכך, ארגונים ואנשים רבים שנאבקים בהקשר לאותם נושאים אחרים החלו עם חלוף הזמן לכלול את המחאה שלהם לגבי אותם נושאים אחרים במסגרת המאבק, שבמקור היה כאמור נגד הפגיעה בדמוקרטיה.

כלומר, במסגרת המאבק נשמעים קולות רבים (בפרסומים, במאמרים, בנאומים, שלטים ודגלים בהפגנות וכו') נגד פגיעת הקואליציה באותם נושאים אחרים. דוגמה אחת מיני רבות: בהפגנה שנערכה בקפלן תל אביב ב-13.5.23 ה"מאבק נגד הכיבוש" זכה למקום מרכזי, מאבק אותו מוביל השמאל הישראלי.

ההפגנה הקטנה מהרגיל הותירה את הבמה לשמאל האידיאולוגי https://t.co/q5TMhpOnmb

— Haaretz הארץ (@Haaretz) May 14, 2023

הבעיה בהכללת הנושאים האחרים במחאה היא כפולה: פגיעה בעוצמת המחאה הישראלית נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה, ופגיעה בתמיכה הבינלאומית (לרבות היהודים בתפוצה) במחאה נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה. אפרט.

הבעיה בהכללת הנושאים האחרים במחאה כפולה: פגיעה בעוצמת המחאה הישראלית נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה, ופגיעה בתמיכה הבינלאומית (לרבות יהודי התפוצה) במחאה נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה

ראשית, לגבי הפגיעה בעוצמת המחאה הישראלית נגד הפגיעה בדמוקרטיה – ישראלים רבים שאינם תומכים בפעולות נגד הקואליציה בגין פעולותיה לגבי אותם נושאים אחרים, ירגישו שהם מודרים ממחאה שכוללת גם התייחסות לנושאים האחרים; שמחאה כזו לא מייצגת אותם.

לדוגמה, אנשי ימין רבים שתומכים בדמוקרטיה יחדלו לתמוך במחאה שפתאום הפכה למחאה שכוללת גם תמיכה בשמאל; רבים מהם לא יוכלו להשתתף בהפגנות בהן מונפים דגלי פלסטין או שלטים נגד הכיבוש (כפי שכבר התרחש). דוגמאות אחרות: מאותה סיבה תחושה של הדרה מהמאבק תתרחב גם בקרב חרדים תומכי הדמוקרטיה (עקב המאבק בפעולות הממשלה שמטיבות עם המגזר החרדי), או בקרב אלו שתומכים בדמוקרטיה אך מתנגדים לתמיכה במבקשי מקלט או להט"בים.

עיסוק המאבק בנושאים אחרים יפגע לא רק בהיקף הציבור שתומך בו (מה שנדון לעיל), אלא גם בהיקף שיתוף הפעולה בין מובילי המאבק, שמפוצל בין עשרות ארגונים ויוזמות. כבר כעת קיימת מתיחות רבה בין אותם ארגונים ויוזמות עקב הדיון ביניהם באילו נושאים תעסוק במחאה, מידת הבולטות והביטוי של כל נושא יקבל וכו', כמפורט במאמר שהקישור שלו הובא לעיל.

כתוצאה מכל האמור לעיל, יקטן באופן משמעותי היקף התמיכה בקרב הישראלים במחאה הכוללת (נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה וגם בהקשר לנושאים האחרים), כמו גם היקף שיתוף הפעולה בין הארגונים והיוזמות השונות – דבר שיפגע אנושות במאבק נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה.

ישראלים רבים שאינם תומכים בפעולות נגד הקואליציה בגין פעולותיה בנושאים אחרים, ירגישו שהם מודרים ממחאה על הדמוקרטיה, שכוללת גם התייחסות לנושאים האחרים ואינה מייצגת אותם

שנית, באשר לפגיעה בתמיכה הבינלאומית במחאה נגד הפגיעה בדמוקרטיה – כמו שבישראל התמיכה בדמוקרטיה היא רחבה וחוצה "מחנות", כך גם בעולם. לפיכך, המחאה בישראל נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה זכתה לגיבוי רחב היקף בעולם. אבל כאשר יימשך תהליך הכללת הנושאים האחרים במסגרת המאבק בהקשר לדמוקרטיה, אותה תופעה של הדרה תתרחש גם בעולם.

כלומר, מדינות, ארגונים ואנשים רבים ירגישו שהם לא יכולים לתמוך במאבק שמלבד יציאתו נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה הוא יוצא גם נגד פגיעה בנושאים אחרים. לדוגמה, הנשיא ג'ו ביידן הרגיש שמתאים שהוא יצא נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה, אך המצב יהיה שונה כאשר המאבק בקואליציה יהיה גם בהקשר ימין-שמאל (הסכסוך הישראלי-פלסטיני) או יחסי דת-מדינה; במצב כזה ביידן ירגיש הרבה פחות נוח לתמוך במאבק נגד הקואליציה. כתוצאה מכל האמור לעיל, היקף התמיכה הבינלאומית במאבק נגד הרפורמה יקטן בהרבה.

נקודות נוספות שראוי שמובילי המחאה ייקחו בחשבון נגד הכללת אותם נושאים אחרים במאבק:

• הצלחה במאבק נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה יסייע גם למאבק נגד פעולות הממשלה בנושאים אחרים. למשל, שמירה על עצמאות מערכת המשפט (במסגרת מאבק בלעדי כנגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה) תסייע, ולו חלקית, להצלחת המאבק של ארגונים העוסקים בשמירה על זכויות נשים, להט"ב, מבקשי מקלט, מיעוטים וכו', וזאת באמצעות עתירות לבג"ץ (עצמאי) שאותם ארגונים יוכל להגיש. כל זאת, לנוכח החשיבות העצומה והרחבה של עצמאות בתי המשפט.
• דרכים אחרות למאבק בנוגע לנושאים אחרים – ההימנעות המוצעת כאן של הכללת נושאים אחרים במאבק הציבורי הנוכחי אין משמעותה שאותם ארגונים לא יוכלו, גם כעת, לפעול בדרכים אחרות – אך נפרדות מהמאבק הציבורי בהקשר לדמוקרטיה – לשם קידום הנושאים שחשובים להם. דרכים אחרות כאלו יכולות להיות הפגנות נפרדות, כנסים נפרדים, עתירות ממוקדות לבג"ץ וכו'.
• הקואליציה פועלת במלוא העוצמה לפילוג מחנה תומכי המחאה וזאת במטרה להקטין את היקף המחאה – כחלק מכך, מובילי הקואליציה מתארים את המאבק שמתרחש כעת במדינה כאילו הוא מתרחש בין ימין לשמאל או בין מזרחים לאשכנזים. במאמר שפרסמתי לאחרונה הוכחתי כי טענת פייק זו היא חסרת בסיס וכי מטרתה היא פילוג מחנה המחאה והסתרת העובדה שהמאבק האמיתי המתנהל כעת הוא בין תומכי ומתנגדי הדמוקרטיה. טענות אלו זכו לתמיכה ניכרת במאמר שפורסם בהמשך על ידי דר' גיא אבוטבול זלינגר, סוציולוג מזרחי שמתמקד ביחסי מזרחים-אשכנזים. לפיכך, האופוזיציה החוץ-פרלמנטרית, זו שבאה לידי ביטוי בפעולות המחאה, כבר מתמודדת עם סכנת פילוג עקב פעולות הקואליציה שלעיל, וחבל מאוד שאותה אופוזיציה תסייע לקואליציה בהצלחת יצירת פילוג זה.

האופוזיציה החוץ-פרלמנטרית, זו שבאה לידי ביטוי בפעולות המחאה, כבר מתמודדת עם סכנת פילוג עקב פעולות הקואליציה שלעיל, וחבל מאוד שאותה אופוזיציה תסייע לקואליציה בהצלחת יצירת פילוג זה

לסיכום, התרחבות המאבק הציבורי לנושאים אחרים היא בעייתית, כי היא מסכלת קשות את הצלחת המאבק המקורי נגד ניסיון הפגיעה בדמוקרטיה: בפוגעה בהיקף התמיכה הציבורית במאבק, בשיתוף הפעולה בין ארגוני המאבק ובתמיכה הבינלאומית במאבק.

חשוב למנוע פילוג בין נושאי המאבק, דבר שגורם לפילוג בקרב תומכי המאבק. כלומר, ראוי להיצמד במאבק לנושא אחד, החשוב ביותר וחוצה הגבולות, הוא הדמוקרטיה. הצמדות כזו תשמור על איחוד הכוחות הנאבקים והתמיכה הבינלאומית בהם, ובכך תגדיל בהרבה את סיכויי הצלחת המאבק המרכזי והוא שימור הדמוקרטיה הישראלית.

כדי שהיצמדות זו לשימור הדמוקרטיה תצליח, מן הראוי כי המוצע לעיל במאמר יבוצע בדחיפות (כדי למנוע את המשך הנטישה של אנשים מהמאבק המרכזי לשמירת הדמוקרטיה), וכי הוא יעשה בפומבי ובמפורש (כדי להבהיר לציבור את שינוי הכיוון של המאבק, נגד הכללת נושאים אחרים, שוב – לשם מניעת נטישה).

ראוי גם כי ההצמדות למאבק הראשוני והמקורי לשמירת הדמוקרטיה תהיה לשמירת הדמוקרטיה כפי שהיא הייתה עד להתחלת יישום הרפורמה המשפטית, ולא לנסות במצב הקשה הנוכחי לשפר את מצב הדמוקרטיה בהשוואה למצב של טרום ההפיכה, למשל, על ידי קריאה לשוויון מלא בין כל אזרחי ישראל (לפי יוזמת "נאמנים למגילת העצמאות").

ראוי כי ההצמדות למאבק המקורי לשמירת הדמוקרטיה תהיה לשמירת הדמוקרטיה במתכונתה לפני התחלת יישום הרפורמה המשפטית, ולא לנסות במצב הקשה הנוכחי לשפר את מצב הדמוקרטיה

אין מקום לקריאה כזו לשוויון כאשר מתקיים מאבק קשה לשמירה על שהיה עד כה; וזאת במיוחד כאשר קריאה כזו לשוויון תתרום כאמור לפילוג מחנה המחאה.

רפי נץ-צנגוט הוא אקדמאי (ד"ר למדע המדינה, ובמסגרת זו חקר, פרסם, לימד והרצה רבות בארץ ובעולם, כמו גם ניהל תכנית אוניברסיטאית), ועורך דין. rafi.nets@gmail.com.